בשיחה שניהלתי עם אנדז'יי יקימובסקי, במאי הסרט הפולני, "טריקים", למדתי שיעור או שניים על מצב הקולנוע בפולין, הקשר האמיץ למדינת ישראל והחדווה שבלעשות סרטים המגיעים מהמקומות הכי אישיים.
במאי הקולנוע תכול העיניים נרגש מאוד כאשר הוזמן עם סרטו לפסטיבל חיפה הבינלאומי השנה. ביקורו הראשון בישראל במסגרת זו, המחיש לו עד כמה הקהל המקומי חובק קולנוע אישי ומעריך יצירה המגיעה מארצות מזרח אירופה.
יקימובסקי כתב, הפיק וביים את הסרט, "טריקים", ואף זכה עליו בחמישה פרסים יוקרתיים, ביניהם: פרס מטעם פיפרסקי ופרסים בפסטיבלי סאן פאולו, ונציה והאריה המוזהב בארצו – פולין ואף היה מועמד לכמה נוספים.
כיצד קיבלת את ההשראה לכתוב את סרטך הנוכחי?
"היה לי חשוב לקחת גלויה מקומית של פולין ולהתמקד עליה. לא בכרך הגדול ובנושאים הבוערים כי אם ליצור משהו שהוא אישי, סיפור משפחתי שהקהל יוכל להתחבר אליו ולהזדהות איתו. קיימות בסרט דמויות או הקשרים לאמיתיות שחוויתי או ראיתי סביבי אך התוצאה הסופית עומדת כסיפור אוטונומי שמחזיק סרט שלם".
כיצד ליהקת את השחקנים?
"וואו… זה היה תהליך ארוך ומאתגר. אני עמדתי על כך שאעבוד גם עם שחקנים לא מקצועיים – עובדה שיש בה מן היתרונות ולפעמים, כמובן, גם חסרון. לתפקיד הילד בחנתי מאות ילדים. הסתובבנו הרבה זמן ברחבי פולין לחפש מישהו מתאים עש שמצאנו את דמיאן. הוא עשה עבודה נפלאה ושיתף פעולה בכל דרך אפשרית. הרבה פעמים הוא אף תרם רעיונות קטנים שהיו נכונים לי לדמות. כל ההקשר, למשל, של האיטלקית בסרט נבע מהעובדה שהשחקנית הצעירה אכן למדה איטלקית ואז היינו צריכים לחפש שחקן איטלקי עבור הבוס בחברה הזרה. היתר לוהקו אט, אט והתחברו לי היטב לדמויות".
עם סיום ההפקה, רצה יקימובסקי לבחון את מידת ההשפעה של הסרט על הקהל ואז פנה לביתו הת ה – 14 ונתן לה לצפות בסרט.
"היא האינדיקטור הכי טוב שלי. ילדים לא יודעים לשקר וממנה תמיד אשמע את האמת. ידעתי שאם היא תאהב את הסרט והוא יעבור אצלה, אז יש לי הצלחה ביד. לשמחתי, היא אהבה את שראתה".
כיצד מתייחסים בפולין למוסד הקולנוע? האם מפרישים לכך תקציבים ראויים?
"כיום יותר מבעבר מנסים להשקיע בתעשיית הקולנוע המקומית והיא נתמכת ע"י הממשלה, אבל עדיין עדיף לחפש קו-פרודוקציות הרבה פעמים אם רוצים להרים הפקה יוקרתית יותר".
איך מימנת את הסרט שלך?
"חלק מהתקציב קיבלתי מהקרן הפולנית לקולנוע וחלק מימנתי בעצמי".
לאור התקדים עם הקו-פרודוקציה המשותפת הראשונה, (סרטו של ברבש) כיצד אתה רואה את הקשר בין יצירה פולנית לישראלית?
"מבחינתי קיים קשר עמוק בין שני העמים מתוקף העבר שקושר את הגורלות שלנו על בסיס כל כך רחב. כאשר יש כל כך הרבה מן המשותף, זהו דבר המצמיח באופן טבעי יכולת להרים הפקות או לספר סיפורים שיהיו משמעותיים הן לקהל כאן, בישראל, ובטח לקהל הפולני. מבחינתי, מורשת היהודים בפולין היא חלק בלתי נפרד מהתרבות שלנו ומההסטוריה משך זמן רב. אני מאמין ששיתוף הפעולה בהקשר הפולני רק החל, והתקדים שקרה השנה במסגרת שנת פולין בישראל רק פתח צוהר לאפשרויות נוספות".
