מיני סדרת הדרמה האמריקנית שפותחה על ידי סקוט פרנק (שגם מביים) ואלן סקוט על פי רומן בשם זה מאת וולטר טוויס משנת 1983, "גמביט המלכה", היא 'שיחת העיר' בימים אלו ולא בכדי.
הפעם בחירה נכונה של נטפליקס ורווח נקי שלנו, הצופים.
העלילה המתפרסת לאורך 7 פרקים, מתמקדת בחייה של בת' הרמון מגיל 8 עד 22,. הרמון היא ילדת פלא וגאונת שחמט שהתייתמה מאימה שגידלה אותה לבד. במהלך הסדרה אנו עדים למאבקה בהתמכרויות לסמי הרגעה ולאלכוהול, לצד הצלחותיה כאלופת שחמט נודעת ששואפת ולבסוף אף מגיעה הכי רחוק שרק אפשר לייחל.
בתחילת דרכה כילדה קטנה שזה עתה איבדה את ההורה היחיד שהיה לה, היא מוצאת עצמה בבית יתומות ששהותה שם תכתיב את דרכה בחיים. שרת העובד במקום הוא זה המלמד את הג'ינג'ית הקטנה שחמט ומגלה שהמדובר בגאונה, המקום המספק לתושבותיו "כדורי הרגעה" הזוכים לכינוי 'ויטמינים' ימשיכו איתה הלאה ואחת היתומות, נערה פלפלית שחורת עור ובעלת אופי לוחמני הופכת לחברתה הטובה. חייה מקבלים תפנית מהרגע שמגיע זוג ומאמץ אותה ואימה המאמצת מגלה איזה אוצר גדל לה בבית ומחליטה לטפח את כישרונה של הילדה המיוחדת והחכמה עליה לקחה את חסותה.
הסדרה נוגעת בסוגיית הפמיניזם שצצה ועולה באינספור הזדמנויות גם כשיקוף מעמדן של נשים בשנות ה – 50 וה – 60 ותפקידן בחברה והרבה מאוד בזכות העובדה כי תחרויות שחמט היו מאז ומתמיד נחלת הבנים/גברים – בטח מי שהתמודדו בתחרויות הנחשבות בארה"ב ובעולם כולו, והרמון הגיעה לנפץ את תקרת הזכוכית. היא לא מתכוונת לזה ואפילו לא מבינה למה עושים מכך עניין אבל דווקא הסביבה היא זו שמאירה את עיניה לשינוי שהיא מחוללת.
הרמון הופכת להיות סמל ומופת לבנות ונשים ומקור הערצה לכל אותם בנים ובהמשך גברים צעירים יותר וצעירים פחות שרואים בה מישהי המצליחה לבטל פרדיגמות באחת ולנצח אלופים בעלי שם .
מקרה של התנצחויות שכאן הספורט מתרחש במוח והאנדרדוג – אותה גיקית של שחמט (וחבריה) – הופכת לאלופה בזכות. והבה לא נשכח את הנרטיב החשוב של Practice makes Perfect.
תקופת המלחמה הקרה מגיעה לשיאה בסדרה למן הרגע בו מחליטה הרמון שהיעד האולטימטיבי שלה הוא לנצח את אלוף העולם הרוסי. סביב התרחשות זו, אנו עדים לאינספור סממנים – חלקם סטריאוטיפיים וחלקם חכמים יותר המבטאים את החשיבות שבתחרות זו מעבר לחלומה של בחורה צעירה ושאפתנית.
כל נושא ההתמכרויות של הגיבורה לטיפה המרה – אותה היא מאמצת מאימה המאמצת ולפאזה של עישון סמים החולף מהר יותר, מבטא את רגעיה החלשים יותר של הגיבורה שלנו ויש לומר כי באיזשהו מקום אולי אפילו של הסדרה עצמה. אך הם שם למטרה מסוימת וזו – משיגה את שלה.
קיימת כאן גם התמודדות עם נושאים כמו אובדן, בדידות ורצון לשליטה.
על הלוח היא אלופה. הרמון יודעת ומחשבת כבר בראשה את צעדיו של המתחרה מולה. הסדרה מיטיבה לתאר זאת לא פעם בצורה קולנועית יפיפייה אך אם אספר כאן איך, זה יהיה ספויילר…
היא לא בחורה רגילה, ההתבגרות שלה עוברת דרך פילטרים אחרים מהנורמה והיא אינה מוצאת עצמה "נופלת" לגחמות הרגע של בנות גילה – אותן היא מוצאת כמשעממות או מה שנהוג לחשוב על רצונותיה של מתבגרת ככלל. היא כן מוצאת עניין בשלב מסוים באופנה ובמראה אך לא הופכת את זה לעיקר. מי שכן עשתה מזה עניין עבור הצופים היא מעצבת התלבושות בסדרה – גבריאלה בינדר הגרמניה ("חיים של אחרים", "יצירה ללא מחבר") שהפכה את חווית הצפייה בסדרה שהיא ספקטיקל לעיניים בכל שלב – מהאפרורי ביותר ועד לזוהר – למרהיב עוד יותר בזכות חוש האופנה שמתפתח כביכול אצל הגיבורה ומציג כמה אאוטפיטים מדליקים במיוחד.
עם קצת עזרה מחברים –
הבנים והנערים אותם היא פוגשת במהלך הדרך נכבשים בקסמה, ונופלים לרגליה כמו זבובים הן בשל חוכמתה יוצאת הדופן והביטחון עימו היא מגיעה לכל סבב של משחק והן בזכות הסקסיות שלה אליה היא לא מודעת בתחילה. הם נפעמים מיכולותיה השכליות בכל הקשור למשחק השחמט ובודקים גבולות עד כמה ניתן להתקרב אליה. בסופו של דבר, כולם מחפשים דרכים וגם מוצאים להישאר קרובים אליה, להגן עליה, לאמן אותה בכל טקטיקה אפשרית של המשחק ולעזור לה לכבוש את פסגת עולם השחמט מול היריב הסובייטי בתקופה בה ידם הייתה על העליונה גם בתחום זה.
מי את, אניה טיילור ג'וי?
כוכבת הסדרה היא רק בת 24 וכבר זוקפת לזכותה 28 הופעות בטלויזיה ובקולנוע, ביניהן: קומדיית ערפדים, סרטי אימה, דרמה תקופתית מבוססת ספרה של ג'ין אוסטין שפרסמה אותה ("אמה"), דרמות תקופתיות נוספות, סדרות מצליחות ואינספור פרסים בפסטיבלים שונים – כולל קאן – כשחקנית המבטיחה . תפקידה הנוכחי מקפיץ לה את המניות בצורה ניכרת.
יש לה מראה ייחודי הכולל עיניי איילה גדולות ויפות, שפתיים משורטטות ומבנה פנים שהמצלמה אוהבת במיוחד.
היא נולדה במיאמי, גדלה בבואנוס איירס ולונדון, למדה בלט, דוברת ספרדית שוטפת ומגיעה ממשפחה עם מוצאים מעניינים הכוללים: אמא ממוצא דרום אפרקני וספרדי ואבא ממוצא ארגניטנאי וסקוטי.
עוד משחקים לצד אניה: ביל קמפ, הארי מלינג ("הארי פוטר"), תומס סאנגסטר ("משחקי הכס", "אהבה זה כל הסיפור"), ג'ייקוב פורטיון לויד ("מדיצ'י", "בית המזימות"), מוזס אינגראם ומריאל הלר – שחקנית (ובימאית "האי אי פעם תסלחי לי" ו"יום יפה בשכונה").
למי שאינו בקיא לחלוטין ברזי משחק הלוח, שם הסדרה, "גמביט המלכה" לקוח מתוך המשחק עצמו: סוג של פתיחה במשחק השחמט.
גמביט הוא, למעשה, מושג המתאר הקרבת כלים בפתיחת המשחק (לרוב על ידי הלבן), במטרה להשיג יתרון עמדתי על לוח המשחק, בדרך כלל על ידי עיכוב פיתוח הכלים של היריב.
בגלל השפעתו הרבה של הגמביט על פתיחת המשחק, חלק מהפתיחות הקלאסיות כוללות בשמן את המילה: 'גמביט'. אגב, זה המקום לספר כי גארי קספרוב – בכבודו ובעצמו – ייעץ לסדרה.
הסדרה שצולמה בקנדה ובברלין היא אומנם פיקציה מבחינת הרמון (וחבל שכך) אך מבוססת בחופשיות על אלמנטים מחייו של רב-האמן בשחמט, בובי פישר.
גם אם "צעדי" הסדרה אינם תמיד מושלמים, ההופעה הממגנטת של אניה טיילור-ג'וי, השחזור התקופתי לפרטי פרטים, העריכה החכמה והמעניינת והכתיבה האינטליגנטית – רגשית הופכת את חוויית הצפייה למהנה במיוחד.
לראות – Bing your way through it!
(* תמונות: באדיבות נטפליקס)