בימאי הסרט בן ה – 43, מרגיש כי את השינוי "החלפת המים באקווריום" כהגדרתו, שלא הצליחו לעשות בני דורו באופנים אחרים, מצליחים היום לעשות יוצרי הקולנוע באמצעות הסיפורים שהם מציגים בסרטיהם.
האם פעם ראשונה בישראל? מהי התרשמותך עד כה?
"לא. הייתי בעבר לפני כחמש שנים אך אז יצא לי לבקר רק בת"א וירושלים. הפעם אני מקווה לראות יותר. אשתי העובדת גם היא בתעשיית הקולנוע ביקרה בישראל כבר מס' פעמים וממנה קיבלתי את ההמלצות הטובות ביותר מה כדאי לראות וכולי ציפייה…"
הסרט שלך הוא הפקה משולשת של רומניה, בולגריה והונגריה. מדוע?
"העניין הוא מקרי. רומניה משקיעה מעט מאוד תקציב בהפקות קולנוע ואז קיימו אופציות להפקות משותפות בין מדינות. מאחר והפרוצדורה עם צרפת וגרמניה היא די מסורבלת, דווקא שת"פ עם מדינות שכנות יכול להתברר כבחירה טובה וכך היה. ברגע שהתחברנו עם שותפים בהונגריה ובולגריה, הכל זרם מהר ופשוט".
בהתייחס לעובדה שמרבית סרטיך עוסקים דווקא בפן האישי, כיצד בחרת דווקא בנושא זה?
"למען האמת, הסיפור הוא דווקא אישי מאוד אך בפרספקטיבה רחבה יותר. הייתי אז מנהל הטלויזיה הרומנית והרגשתי שלא נותר כלום מכל האידיאלים שלי – אותם רציתי להנחיל כי האנשים במקומות המשמעותיים לא באמת השתנו. באותו רגע, גמלה בי ההחלטה לעשות סרט שהוא "אחר". מצאתי את הסיפור אודות הבחור הזה ונדהמתי ככל שנברתי בחומרים והבנתי את עומק התופעה. בסך הכל הוא היה בן גילי והתאבד והיה לי חשוב מאוד להבין מדוע. רציתי מאוד להציף את כל אופן ההתנהלות בדרגים הגבוהים ואת מימדי השחיתות שהיא בלתי נתפסת.
האם היבט נושאי זה הקשה עליך למצוא שותפים להפקה?
לא. משום שלא תחקרו אותי אלא סמכו על שיקוליי המקצועיים ועם כל זה שהנושא הוא פוליטי, לא מונעים את השיח עליו ובכך אני רואה סימן טוב. עצם העובדה שלא עוצרים לנו את חופש הביטוי".
האם פחדת בשלב כלשהו? האם היה אפילו חשש – ולו הקל ביותר – גם היום לחייך?
"ממש לא. אף אחד לא מנע ממני להגיע לחקר הנושא. מי שהקשה עליי הכי הרבה הוא דווקא אני. משום שהיה לי חשוב מאוד שאעשה סרט המכבד את זכרו של אדם חשוב שהייתה לו משמעות ציבורית ושלמעשה, לא הכרתי אותו באופן אישי. לא רציתי לפגום באמינות ומאידך, ניסיתי למצוא כל הזמן את האיזון בין הסיפור האמיתי לתוצר הקולנועי על מנת לא להפוך את הסרט לדוקומנטרי, אלא, לעלילתי שיעניין את הצופה. כאשרמעל ל – 70% מהעובדות בסרט הן אמיתיות לחלוטין, נשאר לי מעט מאוד מרחב תמרון או חופש אומנותי, אך גם זה מתבקש… אומנם לא כמו בהוליווד אך עדיין סביר".
אילו תגובות היו לסרט ברומניה?
"מעניינות מאוד ומחמיאות. זו שריגשה אותי יותר מכל, הייתה כאשר פנו אליי אנשים שהכירו את הדמות האמיתית עליה מבוסס הסרט ואמרו שזה לא יאומן כיצד הצלחתי למצוא שחקן שהייתה לו בדיוק המימיקה ותנועות הגוף של הגיבור האמיתי".
האם אתה מרגיש שהמצב השתנה ברומניה?
"כן. אני מתחיל לחוש בשיפור בשנה וחצי האחרונות. קיים מאמץ גדול להתחיל ולשנות מגמות נושנות שנטמעו בתוך המערכות המסורבלות וזה מתחיל לתת אותותיו. מבחינתי, הידיעה שיוצרי הקולנוע יכולים לסייע בכך שהם מציפים את אשר דורש שינוי, זה כבר מקום שאנו יכולים ואף תורמים בו את חלקנו".
מה משך אותך הכי הרבה בסיפורו של התובע הצעיר?
"העובדה שהוא בן דורי. שהוא משקף מציאות של דור העובר שינוי שיש בו כאבי צמיחה. תביני, אנשים רבים פרסו כנפיים והלכו ללמוד בחו"ל וחזרו עם רעיונות חדשים ושיטות יעילות – אותם רצו להנחיל "בבית" ושינויים שכאלו לוקחים את הזמן שלהם ודורשים סבלנות."
כיצד מצאת את הקאסט המתאים?
"זוהי הפעם הראשונה שלא ערכתי אודישנים לתפקיד הראשי כי ידעתי בדיוק מי השחקן שמתאים לי לתפקיד הראשי. את אמיליאן אופראה אני מכיר מהתיאטרון ומכיר את יכולותיו וידעתי שהוא יעשה את המעבר למסך הגדול בצורה חלקה וכך היה. את היתר מצאתי בהמשך והליהוק נהיה מושלם."
כיצד קיבל השחקן את הסיפור כאשר קרא אותו לראשונה?
"הוא לא האמין למראה עיניו שאכן המדובר בסיפור אמיתי. אמיליאן המגיע מבראילה היה כל כך שקוע בשנים שקדמו לסרט בלימודים ובעבודתו כשחקן שלא היה ער שזו אכן המציאות בחלונות הגבוהים ועד כמה רחוק הגיעה. מהרגע שקיבל לידיו את התפקיד, החל להתייחס אליו במלוא הרצינות ולהכין את עצמו על הצד הטוב ביותר, כולל מחקר אישי משלו".
איך אתה מסביר את הצלחתו של הסרט בפסטיבל ברלין האחרון ובפסטיבל קולנוע בולגרי?
"בבולגריה נושא השחיתות נמצא גם כן במרכז תשומת הלב הציבורית ועל כן, הסרט מאוד עניין אותם ובברלין אני מניח שהטיימינג שלו היה מושלם".
מהם הפרויקטים העתידיים שלך?
"ראשית, אני נמצא בהתחלת הפקתו של סרט רומנטי המתרחש ברומניה ובספרד ולאחריו, מחכה לי סרט עם הקשר דתי".
