פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה – 35 של חיפה העומד להיפתח ב – 12.10.19 ויימשך עשרה ימים גדושים בכל טוב הקולנוע, מביא מעל ל – 200 סרטים מרחבי העולם עם בחירות אמנותיות נפלאות – ביניהן ניתן למצוא סרטים זוכי פרסים, בכורות עולמיות, דוקומנטריים מרתקים עם הרבה דגש על אמנות הקולנוע עצמה ויוצריה והרבה מאוד עניין.
להלן מקבץ המלצות ברמה הדוקומנטרית שכדאי מאוד לצפות בהם:
** "התשוקה של אנה מניאני" – מי יכול לשכוח את מבטה של אנה מניאני ב"רומא עיר פרזות"? מופלאה ופשוטה, קומית וטרגית, שבירה ופראית, מניאני נחשבת לאחת השחקניות הגדולות והמוערכות בתולדות הקולנוע. במהלך קריירה גדושת יצירות מופת היא הפכה לסמל הניאו-ריאליזם האיטלקי, חידשה את יצוג הנשים על המסך, הרשימה את הוליווד והייתה לאיטלקייה הראשונה שזכתה באוסקר.
סרט תיעודי זה מבוסס על קטעי ארכיון שטרם נחשפו, ראיונות עם השמות הגדולים של התקופה וקטעי סרטים, שואב אותנו אל תור הזהב של הקולנוע האיטלקי ומשרטט את מסעה של כוכבת יוצאת דופן. כובשת, אותנטית ועוצמתית.
** "פורמן נגד פורמן" – משרטט את דיוקנו של הבמאי מילוש פורמן (2018-1932), הרפתקן כריזמטי שהעז לאתגר את עצמו והרבה לעסוק בנושאים של התרסה, מרד וחירות. הסרט עוקב אחריו מילדותו הקשה ורצח הוריו בידי הנאצים, דרך עשיית סרטים מבריקים שביססו את מעמדו כבכיר במאי הגל החדש של הקולנוע הצ'כי, ההגירה לארה"ב ועד ההצלחה שהגיעה לשיאה עם פרסי אוסקר עבור "אמדאוס" ו"קן הקוקיה".
** "ורדה על אנייס" – אנייס ורדה בת ה-90, מקסימה כתמיד וחדה כתער, אוחזת בידיה את המיקרופון וחולקת עמנו את סיפור חייה, סודות היצירה שלה והשקפת עולמה הייחודית. היא נעזרת בקטעי ארכיון ובקליפים נבחרים מיצירות המופת שביימה במשך השנים. אך, חשוב היה לה להדגיש, זהו איננו סרט שמתרפק על העבר – כמות לא מבוטלת של חומרים חדשים שצלמה בשנה האחרונה כלולים גם הם בתוך החבילה הלא שגרתית הזאת.
פסטיבל חיפה נפרד מאנייס ורדה, שהלכה השנה לעולמה, באמצעות מכתב פרידה מצולם זה של הבמאית למעריציה.
** "מאה מיליון צפיות" – איתמר רוז, יוצר סרטונים סאטיריים פוליטיים ויוטיובר כושל, יוצא למסע עולמי כדי להבין מה הופך סרטון לויראלי ביוטיוב ואז לעשות את זה – להעלות סרטון שיגיע למאה מיליון צפיות.
עם סרקזם עדין ולא מעט הומור שחור, רוז לוקח אותנו (ואת המשפחה שלו) למסע פרוע בעקבות האבולוציה של יוטיוב.
מהאגדות הויראליות, אל תעשיית היוטיוברים ועד לצנזורה ויוטוב וניצול היוצרים שלה, שמובילים לפיצוץ ולטרגדיה.
** "אנדרגראונד בלט" – כשאוהדי כדורגל נוהרים לאצטדיון טדי, נכנסת גם נדיה, ופונה לסטודיו לבלט קלאסי הממוקם מתחת למושבי בית"ר ירושלים. התקרה רועדת, הקולות נשמעים וחודרים, אך הסטודיו מבודד מהמציאות הירושלמית. פלנטה אחרת. לפני כעשור, נדיה ואמה נינה טימופייבה, פרימה בלרינה בבולשוי, עברו לירושלים ממוסקבה והקימו את הסטודיו. זו היתה התאבדות מקצועית.
בלט וכדורגל – שניהם נוגעים בתשוקות הטוטליות והראשוניות של האדם – שילוב סוריאליסטי.
** "סרט פרסי" – אנחנו רגילים לחשוב על הקולנוע האיראני כקולנוע מעודן בעל שאיפות אמנותיות וחתרנות מרומזת (או, לעיתים, ישירה), אבל לפני המהפכה של 1979 התקיימה באיראן תרבות תוססת של סרטים מצליחים עם מלודרמה, סקס, אקשן, ושפע של כוכבים מאצ'ואיסטים.
אחסן קושבאקט, אחד ממנהלי פסטיבל הסרטים הנחשב 'סינמה ריטרובאטו' בבולוניה, לוקח אותנו למסע קולנועי בעידן הנשכח הזה דרך אוסף מרהיב של קטעי סרטים שהיו אף הם בין קורבנות המהפכה האיראנית לאחר נפילת השאח. סרט שהוא בבחינת קליידוסקופ של ארכיאולוגיה פופולרית.
** "הנביא כהנא" – הרב מאיר כהנא הקים בתחילת דרכו בארה"ב את ״הליגה להגנה יהודית״. תומכיו פעלו באלימות שהלכה והקצינה עד שהפכה לפעולות טרור וכהנא נאלץ לעזוב את ארה"ב. בישראל, הוא הפך לפוליטיקאי הקיצוני ביותר שידעה המדינה. הוא איחד כנגדו את הימין והשמאל, והוחרם על ידי התקשורת.
היום, 30 שנה אחרי פסילתו מהכנסת, ה״כהניזם״ מחלחל לתוך החברה הישראלית המשוסעת, ונבואתו של כהנא על הסתירה בין היהדות לדמוקרטיה מהדהדת בתוך הכנסת.
** "מרתה כהן: איך הפכתי במקרה למרגלת" – סיפור שטרם סופר מדפיה החשוכים של מלחמת העולם השנייה – סיפורה של מרתה כהן, שנודעה בכינוי שישינט ('עושת צרות'). לאחר שישים שנות שתיקה חולקת האישה קטנת הקומה את סיפורה ומתארת כיצד, כנגד כל הסיכויים, היא לחמה בנאצים כמרגלת.
** "תעלומת הספר השחור" – סרטו של בוריס מפציר. בחודש אוקטובר 1947 היה אמור להתפרסם במוסקבה "הספר השחור" – קובץ עדויות ומאמרים על רצח כשני מיליון ושבע מאות אלף יהודים סובייטים בשטחי ברית המועצות תחת הכיבוש הנאצי. הספר נגנז בהוראת השלטונות. שואת היהודים הסובייטים כאילו לא התרחשה כלל. מדוע החליט סטלין להסתיר את המידע המוצק והמתועד על השואה בשטחי ברית המועצות? מאז המהפכה נחשבו היהודים לשותפים נאמנים לבניית וניהול ברית המועצות. מדוע ואיך הם הפכו, תוך שנים בודדות, לחשודים בנאמנות כפולה, לבוגדים פוטנציאלים, לאזרחים סוג ב'?
לרכישת כרטיסים:
https://www.haifaff.co.il/%D7%9C%D7%95%D7%97_%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%AA
צפייה מהנה ומושכלת !