כמי שצופה באוסקר בלייב בעקביות כבר 35 שנה, אני חייבת לציין שהפעם היה אחד הטקסים הפחות מעניינים, יותר צפויים ואף מאכזבים.
ראשית לחדשות ולזוכים הגדולים: הזוכה הגדולה של הטקס היתה קומדיית המד"ב, "הכל בכל מקום בבת אחת", שלקחה 7 אוסקרים מתוך ה – 11 להם היתה מועמדת. (מפתיע למדיי לסרט שהוא הרבה בלאגן, יקומים מקבילים, עריכה מטורפת לצד תמות אנושיות בסיסיות. הקהל נחלק לכאלה שעפים עליו ולכאלו שלא יחזיקו מעמד אך בחירתו כאן משדרת רוחות של שינוי בטעמים הקלאסיים יותר). סרט המלחמה הגרמני של נטפליקס, "במערב אין כל חדש", קטף 4 אוסקרים: הסרט הבינלאומי, צילום, עיצוב אומנותי ופסקול.
הבלוקבסטרים הגדולים של השנה לקחו הביתה "שאריות" כאשר כל אחד מהם זכה בפסלון אחד: "אווטאר: דרכם של המים" את פרס האפקטים המיוחדים ו"אהבה בשחקים: מווריק" את פרס הסאונד.
"רוחות אינישרין", "טאר המנצחת", "אלביס" ו"הפייבלמנים" הלכו הביתה בידיים ריקות.
אז מה, בעצם, קרה כאן?
הוליווד והאקדמיה בפרט מנסה להמשיך בקו הפוליטיקלי קורקט הרוצה לחלק פרסים כך שלא יוכלו לבוא אליה בטענות של גזענות או אי שיוויון. אז התוצאה היא שלא פעם המקצועיות וההגינות נשארות מחוץ למשחק (ראו דוגמת פרס השחקנית שהיה אמור ללכת לקייט בלאנשט על תפקיד מדהים והלך לטובת מישל יאו כדי להגיד שעושים הסטוריה..) ועדיין היו נעדרים (או נעדרות, אם תרצו) גם מהמשוואה החדשה.
חלק מהפרסים שחולקו ניתנו בזכות ובצדק ואחרים תמוהים מאין כמותם.
המטרה של מארגני הטקס היא כבר מזמן לא מקצועית פרופר כי אם לבצע חלוקה כזו שתעשה כותרות ותנקה "כתמים" שהואשמה בהם בעבר.
ג'ימי קימל שהנחה את הטקס זו הפעם השלישית החל במונולוג עוקצני במיוחד שחלקו היה מוצלח וחלקו ממש לא. כמובן שהייתה התייחסות לתקרית השנה שעברה והערות במהלכו על אורכו של הטקס.
מהרגעים הראויים לציון בטקס:
שרה פולי זכתה עם סרטה, "נשים מדברות", בפרס התסריט המעובד ונשאה נאום חשוב ומרגש – לא פחות ממהות סרטה המבוסס על סיפור אמיתי.
המלחין של השיר הזוכה מתוך הלהיט ההודי, RRR, מ.מ. קיראבאני עלה לקבל את הפרס כאשר הוא מספר שגדל על שירי הקרפנטרס והחל לשיר את אחד המפורסמים שבהם על הבמה.
שם שהיה אלמוני עד הערב הוא: ג'יימס מרטין בן ה – 30 עם תסמונת דאון המגיע מצפון אירלנד. הוא מככב בסרט שזכה בפרס הסרט העלילתי הקצר הטוב ביותר ולשמחתו גם מציין היום את יום הולדתו. יוצרי הסרט הפתיעו אותו על הבמה, החלו לשיר לו "יום הולדת שמח" וביקשו מן הקהל להצטרף, הקהל שיתף פעולה בשמחה וזו הופכת להיות שירת ה"Happy Birthday" הראשונה בתולדות האוסקר.
מישל יאו בת ה – 60 שזכתה בפרס המשחק אמרה בנאום התודה שלה משפט חשוב: "נשים יקרות, אל תתנו לאף אחד להגיד לכן שעברתן את השיא שלכן…"
רגע תמוה משהו נרשם כאשר עלתה ליידי גאגא על הבמה לבצע את שיר הנושא מתוך: "אהבה בשחקים מווריק" כשהיא לא מאופרת ובלבוש פשוט שאינו מתאים לגודל האירוע ונראתה מהורהרת ועצובה.
(זאת לאחר שעל השטיח האדום לפני כן הגיעה לבושה בשמלת מעצבים ומאופרת בשלמות).
אציין כי שטיק הפשטות לא הרשים אותי כלל…
(זאת לאחר שעל השטיח האדום לפני כן הגיעה לבושה בשמלת מעצבים ומאופרת בשלמות).
אציין כי שטיק הפשטות לא הרשים אותי כלל…
אחד מהרגעים המרגשים הבודדים בטקס היה הקדשת "לזכרם" שהוגש ע"י ג'ון טרבולטה שנחנק מדמעות כאשר נפרד שוב מחברתו לסרט "גריז". הקטע המציין את היוצרים והכוכבים שהלכו לעולמם בשנה החולפת כלל, בין היתר, את: אוליביה ניוטון ג'ון, לואיס פלטשר, אירן פאפאס, קירסטי אלי, ריי ליוטה, איירין קארה, ז'אן לוק גודאר, אנג'לה לנסברי, ג'ינה לולובריג'ידה, רקל וולש, ואנגליס וג'יימס קאן.
נעדר מרשימה זו חיים טופול (אך כן מופיע בעמוד המוקדש לכך באתר האקדמיה לצד שמות נוספים שלא נכללו בסרטון שהוקרן במהלך הטקס עצמו, כגון: אן הייש).
טריוויה קצרה:
– בטקס זה היו מועמדים לראשונה הפעם 16 אנשים.
– ספילברג מועמד כבר זה העשור השישי.
– המלחין האגדי, ג'ון וויליאמס, שחגג לא מכבר יום הולדת 91 היה למועמד המבוגר ביותר בטקס.
– לפני הטקס הגדול נערכו טקסים מקדימים גם כן של האקדמיה במהלכם הוענקו פרסים נוספים – צעירי התעשייה, הישגים טכניים ומפעלי חיים.
– דגש שיווקי מיוחד העניקו הפעם למוזיאון האקדמיה שנפתח לקהל בלוס אנג'לס על שלל פעילויותיו.
ולפני רשימת הזוכים המלאה, רגע של התייחסות ללוק של הכוכבים/ות ומגישי/ות הפרסים שהיוו את התזכורת לכך שהוליווד נוצצת ויודעת להעניק את הגלאם שלה – בזכות התכשיטים המרשימים, השמלות (שרבות מהן הגיעו עם שובל) והחליפות.
רבים מהגברים הגיעו בחליפות מושקעות במיוחד הפעם, כמו: דווין ג'ונסון בטוקסידו סאטן אפרסקי, סמואל ל. ג'קסון בטוקסידו שמפניה מפואר או פול דנו בחליפה מיוחדת.
הכוכבות זהרו בהרבה לבן ואדום ונראו יפות במיוחד: אמילי בלנט, אריאנה דבוז, ג'יימי לי קרטיס, ג'וליה לואי דרייפוס, אווה לנגריה, סלמה הייק, ריהאנה, ז'אנל מונה, קייט הדסון, האלי ברי, ג'סיקה צ'סטיין ועוד.
ולרשימת הזוכים המלאה:
הסרט הטוב ביותר: "הכל בכל מקום בבת אחת"
בימוי: דניאל שיינרט ודניאל קוואן ("הכול בכל מקום בבת אחת")
שחקנית ראשית: מישל יאו ("הכול בכל מקום בבת אחת")
שחקן ראשי: ברנדן פרייזר ("הלוויתן")
שחקן המשנה: קי הוי קוואן ("הכול בכל מקום בבת אחת")
שחקנית המשנה: ג'יימי לי קרטיס ("הכול בכל מקום בבת אחת")
צילום: "במערב אין כל חדש" (ג'יימס פרנד)
תסריט מעובד: "נשים מדברות" (שרה פולי)
תסריט מקורי: "הכול בכל מקום בבת אחת" (הדניאלס)
הסרט התיעודי באורך מלא: "נבלני"
הסרט הבינלאומי הטוב ביותר: "במערב אין כל חדש" (גרמניה)
סרט האנימציה באורך מלא: "פינוקיו של גיירמו דל טורו"
עריכה: "הכול בכל מקום בבת אחת"
עיצוב אמנותי: "במערב אין כל חדש"
אפקטים ויזואליים: "אווטאר: דרכם של המים"
עיצוב תלבושות: "הפנתר השחור: וואקנדה לנצח"
איפור ועיצוב שיער: "הלוויתן"
הסאונד הטוב ביותר: "אהבה בשחקים: מאווריק"
פסקול: "במערב אין כל חדש" (וולקר ברטלמן)
השיר הטוב ביותר: Naatu Naatu (מתוך RRR)
הסרט הקצר: "פרידה אירית"
סרט האנימציה הקצר: "הילד, החפרפרת, השועל והסוס"
הסרט התיעודי הקצר: "הלוחש לפילים"
ולאחר שהאקדמיה סיימה לסמן על שלל נושאים, כדאי שתחשוב איך להחזיר את העניין והגלאם האמיתי לטקס גם ברמת התוכן.
לנו – הצופים/ות בעולם כולו – נשאר להתמוגג ולהתענג על הסרטים שנעשו במסירות ותשוקה רבה מצד היוצרים ולבחור מה לראות – איש אישה לפי טעמו/ה.
הטקס הערוך והמתורגם ישודר ביום שלישי, 14.03, בשעה 21.00 ביס דרמה ויעלה במקביל לצפייה חופשית בשירות ה – VOD.
(*תמונה: צילום מסך של הזוכים על הבמה בסיום הטקס)