טקס האוסקר ה – 94 שנערך בתיאטרון הדולבי בלוס אנג'לס ייזכר כאחד של תקדימים: בזכיות, בנשים, בתובנות ובאלימות שבו.
אז מה לימד אותנו הטקס הנוכחי?
1. שאל לאולפנים הגדולים (או לנו) לזלזל או להמעיט בערכן של ענקיות הסטרימינג שכן, הפעם נקבע התקדים וסרט של אחת כזו קטף את הפרס הגדול.
(פרסים בקטגוריות אחריות נקטפו כבר בשנים האחרונות על ידי: נטפליקס. וגם הפעם).
2. שאופטימיות, קבלת השונה ואהבה יכולים לגבור גם על הפקות גרנדוזיות ומושקעות ולראייה, מי שנבחר כסרט הטוב ביותר.
3. המאבק העיקש והחשוב לקדם נשים יוצרות לקדמת הבמה מראה תוצאותיו וגם השנה, זוכה אישה בקטגוריית הבימוי זו הפעם השלישית בהסטוריה של האוסקר.
ג'יין קמפיון על "כוחו של הכלב" (שהיא גם הבימאית היחידה שבכלל היתה מועמדת פעמיים בקריירה שלה בקטגוריה מכובדת זו).
+ סאין הדר (Sian Heder) שהיא התסריטאית והבימאית של הסרט הטוב ביותר.
4. מסתבר שכל הפרוטוקולים שבעולם לא יעצרו את כוכבי הוליווד כשאלו מרגישים צורך להתבטא – גם אם באלימות !
ואני מתכוונת לתקרית האלימה והמכוערת שאירעה בין וויל סמית' לכריס רוק שתיזכר היטב.
כריס רוק עלה להעניק פרס, והתייחס בבדיחות הדעת למראה התספורת של ג'דה פינקט סמית', אשתו של וויל סמית', באופן שפגע בה (רק לאחרונה, היא חשפה שהיא סובלת ממחלה שגורמת לאיבוד שיער), ראשית – צחק סמית' מדבריו של רוק אך משראה את מבטה של אשתו, החליט לעלות לבמה, החטיף סטירה מצלצלת לרוק, ירד מהבמה בזעם והמשיך לצעוק לעברו 3 פעמים ולגדף פיו שלא יעז להגיד מילה על אשתו. השידור הוחשך באותו רגע כשבפועל התערבו באולם להרגיע את הסערה.
כאשר עלה וויל לקבל את האוסקר לשחקן הטוב ביותר (ובאופן תמונ זכה למחיאות כפיים שלוו בכך שאנשים נעמדו לכבודו), הוכיח כמה חשוב כן להכין נאומון תודה מראש כי התוצאה היתה פאתטית למדיי: היה נרגש ובכה (עד כאן נבין אותו מתוקף המעמד), אבל אז החל להתנצל בפני הקהל והאקדמיה וניסה לשכנע כמה הוא איש של שלום… (yeah right) ונסחף לבליל של התבטאויות שנמאסו מהר מאוד.
אפשר רק על התקרית הזו להרחיב הרבה יותר אך לא אעשה זאת כעת היות וכן קרו גם דברים אחרים בטקס, אז ניתן להם את הבמה.
בטקס היו, למעשה, שני זוכים גדולים בהיבט כמות הפרסים:
"קודה", שהוא רימייק אמריקני לסרט הצרפתי במקור, "משפחת בלייה" (אחד המקרים הבודדים שהרימייק עולה על המקור) שקטף 3 פרסים על: הסרט הטוב ביותר, התסריט המעובד ( ע"י סאין הדר) ושחקן המשנה ובכך העניק יריית פתיחה לאפל tv+ להיכלל ב"ליגה של הגדולים" עם זכייה ראשונה בטקס האוסקר.
"חולית" שהגיע עם ציפיות גדולות ו – 10 מועמדויות, גרף 6 פרסים בעיקר בקטגוריות הטכניות: צילום, עריכה, אפקטים, עיצוב הפקה, סאונד ופס הקול.
יתר הפרסים התפזרו בין סרטים נוספים שהיו מועמדים על פי הרשימה הנמצאת כאן בהמשך וכתוצאה מכך נרשמו אכזבות רבות.
בגזרת ההנחיה, להבדיל מהמסורת של מנחה יחיד או ללא מנחה בכלל של השנים האחרונות, הפעם היו 3 וכולן נשים: איימי שומר, רג'ינה הול וונדה סייקס – מה שלא קרה כבר 35 שנה בטקס.
הטריו דאג למערכון ההתחלה מרובה הציניות והעוקצנות כלפי קולגות באולם בעוד שאיימי שומר בלטה בשחיתת פרות קדושות לא מעטות במונולוג שלה.
בין הדברים שנאמרו בקריצה: "השנה החליטו מארגני הטקס לקחת 3 מנחות כי זה היה להם זול יותר מאשר לשלם למנחה אחד".
האמת היא שאני, באופן אישי, לא רואה טעם ב"לרדת על אנשים" רק כדי לנסות ולהתנחמד או להעלות רייטינג. למה זה טוב? צוחקים מול המצלמה, אך מי שנעלב באמת… פחות נעים. אבל זו נטייה מקובלת מאוד גם בטקס (כנראה עוד ניסיון נואש של המארגנים להפיח חיים וצופים בטקס שהילתו נמצאת בירידה מתמדת) וחייבת לציין שגם כאן בארץ בתקשורת. לא אוהבת זאת שם ולא כאן. הומור ושנינות – כן. עוקצנות מוגזמת – לא!
נעשתה מעין מחווה לסרטי ג'יימס בונד עם ציון 60 שנה לסדרת הסרטים הארוכה ביותר בתולדות הקולנוע ומחווה נוספת (ללא תיבול אמיתי) לציון 50 שנה ל"הסנדק" – מה שרשם את אחד הרגעים שקיוו שיביאו להתלהבות גדולה (יותר) עם עלייתם לבמה של פרנסיס פורד קופולה המזדקן ולצידו שני כוכביו: רוברט דה נירו ואל פאצ'ינו שלא דיברו, אלא היו על תקן הקישוט?!
רגע של הזדהות עם המצב באוקראינה נרשם גם הוא עם שיקופית מתאימה ודקה דומיה לזכר ההרוגים.
כמובן שהרגע בו הוזכרו אנשי התעשייה שהלכו לעולמם בשנה החולפת הצליח לסחוט דמעות בקרב כל מי שהיה באולם (וגם בקרב צופים בבית).
בין השמות הגדולים אזכיר את: סידני פואטייה, ויליאם הארט, אולימפיה דוקאקיס, סטיבן סונדהיים, פיטר בוגדנוביץ', ז'אן פול בלמונדו, דין סטוקוול, בטי ווייט, ג'יין פאואל, צ'רלס גרודין, ז'אן מארק וולה ועוד.
קטע מעבר שהוכן מראש כלל סיור ראשוני קטן למוזיאון האקדמיה לקולנוע שנפתח לאחרונה והחל להוות אטרקציה לכל מי שפוקד את לוס אנג'לס ומחפש דבר מה חדש לראות.
ואם נפנה לרגע קט לרגע של אסקפיזם, אתייחס לאיך שנראו באי הטקס: נדמה כי בהוליווד יש בימים אלו מבצע על הלבנות שיניים כי כולם נראו כמו פרסומת מהלכת לכזו J ומלבד כך הכוכבים הגבריים בלטו במכובדותם בעוד שבגזרה הנשית בלטו צבעי הורוד, האדום והצהוב הלימוני לצד השחור המסורתי, וכמובן, גזרות מחמיאות לצד מחשופים שממש לא השאירו מקום לדמיון…
נאום תודה מרגש במיוחד נתן השחקן החירש, טרוי קוצור, שזכה בפרס שחקן המשנה הטוב ביותר, ג'סיקה צ'סטיין הנפלאה שהתייחסה לסרט בו השתתפה ולמצב החברתי ככלל ובילי אייליש שעלתה עם אחיה על הבמה כשהיא נמסה מהתרגשות על המעמד לאחר ביצוע השיר הזוכה מתוך הפסקול של סרט בונד האחרון.
ממש לקראת סוף הטקס נרשם רגע מכמיר לב כשעלתה לבמה להגשת הפרס הגדול של הסרט הטוב ביותר ליידי גאגא כאשר היא מלווה בלייזה מינלי על כסא גלגלים, רועדת ומדברת בקושי רב אך נרגשת להיות שם.
ולהלן רשימת הזוכים/ות המלאה –
הסרט הטוב ביותר: "קודה" (אפל tv+)
הבימוי הטוב ביותר: ג'יין קמפיון על "כוחו של הכלב" (נטפליקס)
השחקנית הראשית הטובה ביותר: ג'סיקה צ'סטיין ("העיניים של תמי פיי")
השחקן הראשי הטוב ביותר: וויל סמית' ("משפחה מנצחת")
שחקנית המשנה הטובה ביותר: אריאנה דבוז ("סיפור הפרברים")
שחקן המשנה הטוב ביותר: טרוי קוצור ("קודה")
התסריט המקורי הטוב ביותר: "בלפסט" / קנת' בראנה
התסריט המעובד הטוב ביותר: "קודה" / סאין הדר
הצילום הטוב ביותר: "חולית"
העריכה הטובה ביותר: "חולית"
עיצוב ההפקה הטוב ביותר: "חולית"
עיצוב התלבושות הטוב ביותר: "קרואלה"
האיפור ועיצוב השיער הטובים ביותר: "העיניים של תמי פיי"
האפקטים הטובים ביותר: "חולית"
הסאונד הטוב ביותר: "חולית"
הסרט הבינלאומי הטוב ביותר: "הנהגת של מר יוסוקה" (יפן)
סרט האנימציה הארוך הטוב ביותר: "אנקנטו"
הסרט התיעודי הארוך הטוב ביותר: "קיץ של נשמה"
המוזיקה המקורית הטובה ביותר: "חולית" / האנס זימר
השיר המקורי הטוב ביותר: בילי אייליש – "לא זמן למות"
הסרט העלילתי הקצר: "The Long Goodbye"
סרט התעודה הקצר הטוב ביותר: "מלכת הכדורסל"
סרט האנימציה הקצר: "The Windshield Wiper"
חבל ששניים מהסרטים הזוכים יזכו, באופן יחסי, למעט צפיות, אם בכלל, במחוזותינו:
את "קודה" יכולים לראות כרגע רק מי שמנוי לסטרימינג של אפל ואת הסרט זוכה 2 פרסי אוסקר, "העיניים של תמי פיי", החליט אחד המפיצים המקומיים שלא להוציאו. אולי עכשיו ישנה את דעתו.
את גרסת הטקס הערוכה והמתורגמת ניתן יהיה לראות בערוץ יס דרמה1 ביום שלישי (29.03) בשעה 21.00.