אז, מה הביא עימו האוסקר הראשון של העשור החדש?
הפתעה ענקית בדמות המנצח הגדול של הערב המגיע בכלל מדרום קוריאה כאשר "פרזיטים" קוטף, שימו לב, את פרס הסרט הטוב ביותר, פרס הסרט הבינלאומי (תקדים הסטורי שסרט זר יזכה בשתי הקטגוריות הללו), פרס הבימוי ופרס התסריט המקורי.
זאת לצד פרסים צפויים כמו אלו שהלכו לארבעת השחקנים: בראד פיט, לורה דרן, רנה זלווגר וחואקין פיניקס מנצח בינוני: "1917" שהרבה הימורים הלכו עליו ולקח הביתה 3 פרסים: על צילום (אכן הראוי ביותר), מיקס סאונד ואפקטים. טרנטינו באופן אישי חוזר לדניאלה בידיים ריקות אך עם שני פרסים לסרטו לשחקן המשנה ולעיצוב ההפקה והמפסידה הגדולה של הערב היא …נטפליקס !
מבין שלושת הסרטים העלילתיים שלה שקיבלו מועמדויות שונות, "סיפור נישואים" יצא עם פרס שחקנית המשנה ו… זהו !!! נקודת אור נוספת מבחינתם הייתה עם זכיית הסרט הדוקומנטרי שהופק בשיתוף עם הזוג אובאמה.
האפיפיורים בקטגוריות המשחק הפסיד לטובת המועמדים שכולם המרו עליהם וסקןרסזה קיבל את הנקמה מחברי האקדמיה על כך ש"ערק לצד האפל" ויצא ללא שום פרס אך עם הרבה הערכה מצידו של בונג הקוריאני שלמד בביה"ס לקולנוע על סרטיו… צחוק הגורל !
וכך נראית נכון לעכשיו המלחמה בין האולפנים הגדולים לנטפליקס שהניבה אכזבה לאחד מגדולי היוצרים .
כפי שאמר בוב הופ שהנחה את הטקס ב – 1970: "הערב אנו שוכחים סכסוכים ישנים ומתחילים חדשים" או כפי שניסח זאת ג'וני קרסון ב – 1981: "זהו הלילה בו הוליווד מניחה בצד קנאות קטנוניות שלה ומוציאה החוצה קנאות גדולות"… מה שמוכיח שעל אף שעברו הרבה שנים מאז שנאמרו הדברים, יש עובדות שלא משתנות.
עבור טקס שהוכרז "ללא מנחה", מצאו דרך מתוחכמת לעקוף את העניין – החל משיר פתיחה בהובלתה של ז'נל מונה שייצג בדרכו כמה מהסרטים כפי שנהגו מנחי העבר לעשות ורגע לאחר מכן, עלו לבמה סטיב מרטין וכריס רוק לנאום פתיחה מצומצם כ"לא מנחים" עם עקיצות קלאסיות שטעמו את מסורת האירוע.
כמה רגעים מרגשים נוספים מצד מקבלי הפרסים כמו : בונג ג'ון הו שהפך לזוכה הגדול של אוסקר 2020 – הן על התסריט המקורי, הן על הסרט הבינלאומי (קטגוריה שנקראה עד כה: פרס הסרט בשפה זרה) – כאשר באותו מעמד בירך על שינוי שם הקטגוריה וגם הציג בהתרגשות רבה את כל חברי הקאסט והצוות הנמצאים באולם הדולבי וסיים את נאומו בכך שאמר כי עכשיו הוא מוכן לשתות 
.
ההפתעה הגדולה שלו (ולא רק שלו) הגיעה כאשר עלה לבמה בפעם השלישית לקבל את פרס הבימוי והוא היה כל כך בשוק מהעניין שהחל להודות לכל הבימאים שהיו מועמדים לצידו ואמר כי היה מוכן לחתוך את הפסלון לחמישה חלקים ולחלקו בין כולם, לא לפני שהודה לסקורסזה, כאמור, ולטרנטינו שתמיד דאג לציין את סרטיו.
כאשר עלה עם כל חברי הקאסט והצוות לקבל בסוף הערב את הפרס הגדול, כבר נתן למפיקה השותפה לדבר ולאחת מהמשקיעות בסרט לציין את גודל המעמד וההפתעה.
חואקין פיניקס שזכה בפרס השחקן הטוב ביותר כצפוי, נשא נאום לא קצר אשר בשורה התחתונה הודה לכל הקולגות שהעניקו לו הזדמנות שנייה גם לאחר שהתנהג בצורה סוררת במהלך השנים והדגיש כי הטוב שבאנשי התעשייה יוצא ברגעים מכוננים שכאלו.
רנה זלווגר הודתה לשורה ארוכה של אנשים מהסרט בו שיחקה וממהלך הקריירה שלה, לג'ודי גרלנד, כמובן, שלא זכתה לכבוד הזה בשעתה ולגיבורים של כולנו שמגדירים את מה שמאחד אותנו כבני אדם (וגם שם צץ שוב שמו של סקורסזה העצוב…)
רגע מעצבן מבחינתי, באופן אישי, נרשם כאשר עלה לבמה הבימאי והתסריטאי של "ג'וג'ו ראביט" לקבל פרס על תסריט. איני מבינה איך בגלל התברג הסרט פנימה כל שכן לקבל פרס על סרט – אומנם בסגנון פארודי – אך המנציח בצורה מוגזמת מבחינתי את היטלר באופן שאינו ראוי כלל וכלל!!!
במהלך הערב הגיעה גם הודעה מטעם האקדמיה – ראשית ע"י נשיא האקדמיה ואז העביר את התענוג לטום הנקס – על מועד פתיחת המוזיאון לתולדות הקולנוע בלוס אנג'לס שייפתח ב – 14 לדצמבר 2020.
אחד מרגעי הכבוד והעצב מגיע תמיד כאשר מציינים את אלו שהלכו לעולמם. מבין השמות השנה נמנים: ריפ ת'ורן, דיאן קרול, קת'רין ברנס, טרי ג'ונס, אנייס ורדה, דני איילו, באק הנרי, רוברט פורסטר, סטנלי דונן, רוברט אוונס, ג'ון סינגלטון, אנדרה פרווין, רוטגר האוור, פרנקו זפירלי, פיטר פונדה, דוריס דיי וקירק דאגלאס.
ולרגע קטנטן של אופנה – בולטות היו בהופעותיהן: סינתיה אריבו על הבמה כאשר ביצעה את שיר הנושא של "הארייט הדרך לחופש" בשמלה זהובה מרשימה, ז'נל מונה בשמלה כסופה עם קפוצ'ון שנראתה מרשימה ביותר, פנלופה קרוז בשמלה שחורה ומקורית וג'יין פונדה שהגיחה בשמלת פאייטים אדומה ויפה ופנים חדשות שעברו כמה וכמה מתיחות אם לא ניתוח של ממש.
ולרשימת הזוכים המלאה בכל 24 הקטגוריות:
** הסרט הטוב ביותר: "פרזיטים"
** בימוי: "פרזיטים" (בונג ג'ון הו)
** שחקן ראשי: חואקין פיניקס ("ג'וקר")
** שחקנית ראשית: רנה זלווגר ("ג'ודי מעבר לקשת")
** שחקנית משנה: לורה דרן ("סיפור נישואים")
** שחקן משנה: בראד פיט ("היו זמנים בהוליווד")
** תסריט מקורי: "פרזיטים" (בונג ג'ון הו, האן ג'ין וון(
** תסריט מעובד: "ג'וג'ו ראביט" (טאיקה וואטיטי(
** הסרט הבינלאומי: "פרזיטים" (דרום קוריאה)
** שיר מקורי: "I'm Gonna Love Me Again" אלטון ג'ון, "רוקטמן"
** פסקול מקורי: "גו'קר"
** עריכת סאונד: "פורד נגד פרארי"
** מיקס הסאונד: "1917"
** צילום: "1917" – רוג'ר דיקנס
** עריכה: "פורד נגד פרארי"
** סרט אנימציה: "צעצוע של סיפור 4"
** סרט אנימציה קצר: "Hair Love"
** איפור ועיצוב שיער: "פצצה"
** עיצוב תלבושות: "נשים קטנות"
** עיצוב הפקה: "היו זמנים בהוליווד"
** אפקטים ויזואליים: "1917"
** הסרט התיעודי: "American Factory"
** הסרט התיעודי הקצר: "Learning to Skateboard in a Warzone"
** הסרט הקצר: "The Neighbors' Window"
ברכות לזוכות/ים וצפייה מהנה לכל מי שי/תרגיש צורך להשלים את הסרטים הזוכים שטרם ראו.
(* מצ"ב צילומי המסך מהטקס…)
