הבימאית האמריקנית הנמרצת אשר התאהבה לפני שנים בספרו של עמוס עוז, "פנתר במרתף", הוציאה אל הפועל את הספר המרגש לכדי סרט המצליח להעביר בצורה אמינה את רוח התקופה.
עלילת הסרט מתרחשת בירושלים, בשלהי 1947 – מספר חודשים לפני עזיבת הבריטים את השטח שנקרא אז, "פלסטינה".
פרופי לייבוביץ בן ה-11 וחבריו הם ממייסדי חבורת "ילדי המחתרת" המתכננים לפגוע בבריטים ולגרשם מהארץ. כמובן שכל תכניות הגבורה הם במסגרת חלומות, תכנונים ומשחקי ילדים.
ערב אחד פרופי מאחר להגיע הביתה ונתפס ע"י דאנלופ –קצין בריטי אותו מגלם אלפרד מולינה – כמפר עוצר.
דאנלופ חס על הילד המפוחד, לוקח אותו באופן אישי לבית הוריו ונותן לו שיעור בהישרדות.
במהלך השבועות עד לפינוי הבריטי, נבנית מערכת יחסים מאוד מיוחדת בין השניים. אויבי העבר הופכים לחברים בלב ובנפש.
בצד יחסים אלו, מגלים חבריו של פרופי את הסוד הנורא ופרופי מואשם בבגידה ע"י חבריו ושכניו. במשפט חברים ראוותני, מוכחת חפותו, אך הנסיבות החברתיות והפוליטיות, אכזריות הילדים ומשפט החברים מעצבים את אישיותו של פרופי ומלמדים אותו לקח חשוב אותו הוא נושא כל חייו.
הסרט הוא דובר אנגלית אך יש פה ושם "פריצות בשידור" עם מילים בעברית.
"היה לי מאוד חשוב שהעברית תישמע בסרט", מספרת לין, "מה גם שזו הייתה החלטה של הקרן".
כאשר שאלתי את לין מה הייתה הנקודה שהכי ריתקה אותה בספר, אותה נקודה בה גמלה בליבה ההחלטה לעשות מזה סרט, היא ענתה כי זו היכולת של שני אויבים ליצור ביניהם חברות. "אותו עניין היכול להתקיים בין יחידים ולא עם כנגד עם. כיום יש נטייה לאהוב מאסות, לרצות את הכלל – ואז מה שקורה בדרך הוא שמאבדים את האינדיבידואליזם, ובעיניי אינדיבידואליזם הוא הדבר הכי יפה שיש. אותו מקום בו מתייחסים אלייך כבן אדם ולא כחלק מקולקטיב סטריאוטיפי. בסיפור שלנו יש אלמנט שהם מוצאים במשותף… כל אחד מהם הוא 'עוף מוזר' בסביבתו שלו".
כיצד התבצע תהליך הליהוק ?
"אלפרד מולינה היה לי בראש כל זמן כתיבת התסריט וכל כך שמחתי כאשר הוא נאות להשתתף בסרט. נתי רביץ כבש אותי כבר בקריאה הראשונה, רמי הויברגר התברר אינטואיטיבית כבחירה מושלמת והילד… עידו פורט – פשוט מקסים".
שחזור התקופה בסרט הוא אחת מהנקודות החזקות והמוערכות שלו. כיצד הצלחתם?
"לעידו דולב האחראי בסרט שלי על העיצוב האומנותי ושחזור התקופה, מגיעות 100 נשיקות. אני כל כך התרגשתי החל מהרגע הראשון שהמחלקה שלו הציגה בפניי את הפרופס וכל הפריטים יוצרי האווירה. הוא מצא דברים כל כך סמליים ויפים ולא פלא שמאוחר יותר התאהבתי בשוק הפשפשים, למשל."
היכן צולם הסרט?
"בשכונת מוסררה בירושלים ובבית הסקוטי ביפו. אני חייבת להודות ששיגעתי את הצוות עם המקומות עד אשר מצאתי את מה שראיתי בעיניי רוחי. באיזשהו מקום, ממש נמאס לי שכל מה שמשתקף מירושלים, לדוגמא, בסרטים הם הכביסה האינסופית והזבל… ממש רציתי בית עם שתי קומות והמחשבה שלי הייתה על הילד שלא יוכל לברוח כי זה גבוה."
מה היה הרגע הכי מרגש בסרט עבורך?
"הסצינה הסופית כאשר הילד יושב על גדר ליד ביתו, מחזיק את בובת החייל בידו האחת כאשר הוא צופה בקהל שרוקד ומדבר אליו".
איך הייתה עבורך החוויה שבלעבוד עם הקאסט הישראלי?
"היה משהו מפעים, מרגש ומסקרן שאני מרגישה כי אין לו תחליף. הייתי שמחה להמשיך ולעבוד עם שחקנים ישראליים ולהכירם."
ומה צופן עבורך העתיד הקרוב?
"רכשתי את הזכויות צילום לספר, "הכלב היהודי" ועומדת לפני הפקה בתקציב קטן בניו יורק. "
את גם כתבת את התסריט, גם ביימת וגם נמנית על מפיק הסרט. זה לא היה קשה?
"איני מכירה דרך אחרת לעשות משהו שאתה מאוד מעוניין שיצא לפועל. אתה פשוט צריך להשקיע את כולך לתוך העניין וזה מה שאני יודעת לעשות הכי טוב".
יש משהו מאוד מיוחד במה שמצליחה להעביר לין בסרטה דווקא מהמקום המיוחד בו היא נמצאת. יש לה משפחה קרובה בארץ אך היא מתגוררת בלוס אנג'לס, מרגישה טוב כל כך במהלך השהות שכמעט דמעה עם המחשבה שצריכה לחזור לביתה הקליפורני בקרוב ובכל זאת טסה.