מי אתה חושב שאני

סרט מעולה שכתוב נפלא, עם שחקנים נהדרים ובעל משנה תוקף גדול ביותר לימים בהם אנו חיים.

 

הסרט מתכתב עם מציאות יומיומית שהפכה להיות מנת חלקנו, מציף בעיות העולות מתוך הסיטואציות עימן מתמודדות הדמויות ומציב מראה מעניינת ומטרידה באותה הנשימה .

 

הסרט עוסק ביחסים, ברשתות החברתיות שהשתלטו על חיינו ושינו את מארג הקשרים האנושיים ויחסי הכוחות בין השחקנים בו וב… אהבה, רומנטיקה וביטויה – אחרי הכל זהו סרט צרפתי וככזה, הוא חייב לאפיין את החברה ממנה הוא מגיע ואת הקודים הנהוגים בה.

העלילה מתמקדת בקלייר (בינוש) בת ה-50, היוצרת פרופיל מזויף בפייסבוק כדי לרגל אחר המאהב שלה – לודו. היא מציגה עצמה כמישהי אחרת, יפהפייה בת 24. אלכס, חברו של לודו, מתאהב בדמות הפיקטיבית. מאותו רגע, מוצאת עצמה קלייר סבוכה ברשת של סודות ושקרים… מאוהבת באלכס עד מעל לראש ומנסה להבין את החלטותיה דרך שיחות עם פסיכולוגית – שיחות המניבות גם הן תוצאות מפתיעות.

״מי אתה חושב שאני״ כמו ״זרים מושלמים״ לפניו, תופס במדויק את מורכבות החיים בעידן וירטואלי המתעתע מאוד בין שקר למציאות.

 

הסרט הכתוב בצורה מבריקה הוא עיבוד לרומן של קמיל לורנס הנוגע בענייני זהות, נאמנות, שקרים, סודות, בגידה, מניפולציות ואהבה.

הדמות הראשית מנסה לפתור בעיה או קונפליקט משלה על ידי הפיכתה לדמות אחרת, עם סיפור אחר וכך, האשליה שיוצרת הגיבורה בין חייה האמיתיים לאלו המומצאים, למעשה, מצילה אותה.

 

הסרט ממחיש כיצד השימוש ברשתות החברתיות הביא לתופעות רגשיות ופיזיולוגיות מבחינת: התמכרויות, תלות, יצירת חיים מושלמים במרחב הוירטואלי.

יש לזכור כי יחסים מסוכנים הגיעו בעבר ממקורות שונים בעוד היום מקורותיהם ברורים מאוד: המרחב הוירטואלי ובתוכו בולטות הרשתות החברתיות.
ברשתות החברתיות אתה יכול לא רק להמציא אישיות חדשה כי אם לצייר את החיים שהיית רוצה שיהיו לך או להראות באופן סלקטיבי רק את מה שאתה רוצה שאנשים יחשבו עליך. כלומר שאין באמת שלם או היכרות מעמיקה כי אם שטחית. הרשתות החברתיות והפייסבוק בראשן, מהוות את המציאות המדומה או האשליה הגדולה ביותר שיש.

 

כדאי לשים לב באופן כללי להבדל בין איך שהתופעה מוצגת בסרטים אמריקנים לבין איך שהיא מוצגת באלו הצרפתים.
יש לזכור כי הצרפתים אלופים בלדעת לצחוק על עצמם ולצחוק על כל דבר, אבל כשהמדובר הוא בדרמה ולקחת דברים ברצינות, גם את זה הם מצליחים לעשות מדהים – בדיוק כפי שתוכלו להבחין כאן בסרט העשוי אותנטי, לעיתים מושחז בישירות, כתוב טוב ומפתיע, עם משחק יוצא מגדר הרגיל של בינוש ולא עושה הנחות.

אחת השאלות העולות מתוכו היא האם הפכנו להיות באמת התסריטאים של חיינו או שזוהי מציאות מדומה?

בתוך החיים במרחב הוירטואלי יש עניין של שליטה והיעדר שליטה או אובדן שלה ולאנשים המורגלים לחיות היטב עם הרגליים על הקרקע, מתחילה כאן בעיה.

ויש, כמובן, את כל נושא האחריות שאנשים העלימו בתוך כל המציאות הזו : גם המשתמשים והמטופלים וגם המטפלים עצמם.
הבה נזכור כי עצם קיומן של הרשתות החברתיות הביא לתוך עולם המטפלים שורה של פתולוגיות חדשות או אם תרצו, סיבות נוספות לפתולוגיות ישנות או בסיסיות.

רק על מנת להמחיש עד כמה הסרט הוא סופר ריאליסטי עד כדי טירוף, לראייה מה שאירע מאחורי הקלעים: ספי נבו – בימאי הסרט (51) שהוא גם שחקן וכתב גם את התסריט יחד עם שותפה מלוס אנג׳לס, ג'ולי פייר, חווה חוויה מקבילה בזמן שעבד על התסריט: התחילה איתו מישהי דרך הפייסבוק שהייתה בגיל הגיבורה שלנו והציגה עצמה כבחורה צעירה יותר וכמובן ששמה תמונה אחרת.
הוא התכתב איתה משך שלושה חודשים במהלכם נדהם לגלות עד כמה מדויק המקרה שבסרט. בתום תקופה זו גילה את האמת המצערת והחליט להשתמש בהרבה מהניסיון הטרי לתסריט עצמו כך שמה שתראו, מבחינת השתלשלות העניינים אותנטי לחלוטין.

ולכמה מהבחירות האומנותיות של הבימאי: ראשית הצילום. מה רואים, איך רואים, מאיזה מרחק ומה משתקף. מתי בוחר הבימאי להראות אדם או סיטואציה בקלוז אפ פראי ומתי מפרספקטיבה מסוימת. ואם נתייחס לא רק למרחב הפרטי של הגיבורה שגם הוא בחירה מעניינת שהניבה צילומים בהתאם, אלא, גם לסביבה בה היא חיה ומתנהלת, הרי שכאן קיימות בחירות מודעות כגון האופן בו בחר הבימאי להראות את פריס המתכתב באופן ישיר עם הנושא והסיטואציה. קצת יותר מנוכרת וקרה, עם דגש על ארכיטקטורה אורבנית. עוד טריק בו השתמש הבימאי במהלך הצילומים היה לא להפגיש בין דמויות שמכירות במהלך הסרט על מנת שהשיחות תהיינה אותנטיות לחלוטין מבחינת מעטה הסקרנות.

הבחירה שלו ללהק את בינוש לתפקיד הייתה אוטומטית.
הוא חשב עליה בזמן שכתב את התסריט. כשסיים, שלח לה לקרוא והיא חזרה אליו כעבור שלוש שעות עם תשובה חיובית ונלהבת. ספי סיפר בראיונות שנתן לקראת יציאת הסרט כי "בינוש הייתה שותפה אמיתית לתהליך, הציעה רעיונות קונסטרוקטיביים בשפע, היא שחקנית זורמת וזורחת. היא לא סתם נראית טוב ומצטלמת נהדר כי היא מקפידה על כנות בין הפנים לחוץ בצורה מעוררת השתאות. הרגשתי במהלך הצילומים שהסרט ותפקידה בו חשוב לה ברמה אישית ונקודת החיבור הזו עשתה פלאים לתוצאה."
בכל המתייחס לבינוש עצמה, היא הרגישה שיחד עם הדמות שהיא מגלמת היא יוצאת להרפתקה אל עבר הלא נודע משום שבאמת לא הכירה את כל האפשרויות הגלומות בפייסבוק.

עוד לצידה של בינוש, ניקול גרסיה המגלמת את המטפלת פסיכולוגית שהיא גם תסריטאית וגם בימאית ומביאה עימה למסך רגישות וכנות נדירות. ("ההסטוריה של בטי פישר"), ופרנסואה סיביל בן ה – 30 שהוא מהכישרונות העולים והמבטיחים כיום בקולנוע בצרפת. ("מולייר", "אהבה ממבט שני").

 

כתוב מבריק, אקטואלי וכנה.
בינוש במיטבה – חובה לראות!!!
*****