נשמות אבודות, נפשות שבורות ושני שחקנים גדולים. אלו עומדים במרכז סרט הביכורים של אמרי מטלון ואביעד גבעון, "מראות שבורות".
האם תהיתם פעם איך משפיע העבר שלנו על מערכות היחסים שאנחנו בונים?
במרכז העלילה: אריאלה (שירה האס), נערה שגדלה כמורדת בעל כורחה ואביה – גיורא (יפתח קליין), קצין מעוטר בקבע העוקב אחר כל תנועה שלה ומעניש על כל טעות – קלה כחמורה. הוא מחנך אותה בקשיחות ובעקשנות של מפקד שטעה פעם בקרב, שילם מחיר בחיי אדם ולא מוכן לטעות שוב לעולם.
בוקר אחד מבצעת אריאלה מאחורי גבו שגיאה קשה שמובילה לאסון. הפעם גיורא לא מוכן להעניש אותה, אבל ההרגל שהקנה לה כל השנים – לפיו כל טעות גוררת עונש – חלחל אצלה חזק.
אריאלה נדחפת לחפש לעצמה את העונש האולטימטיבי שיקל על תחושת האשמה וישיב את היציבות לחייה.
בדרכה היא מגלה גם את האירוע מעברו של אביה שהפך אותו לחסר מנוחה. האם יצליחו האב ובתו לסלוח לעצמם ולהניח למשקעים מהעבר? האם דרך מעשיה הלא מבוקרים של הבת תגיע הגאולה לשניהם?!
יוצרי הסרט – שניהם בוגרי ביה"ס 'סם שפיגל', מציגים לנו פיצ'ר ראשון המבוסס על תחושות ומאבקים מחייהם הפרטיים.
אמרי מטלון הוא בן להלום קרב שגדל בבית בו לא דיברו על הטראומה והוא ספג חינוך נוקשה ומאצ'ואיסטי. אביעד לעומתו, הוא יוצא בשאלה שלמד בישיבה ובמהלך שהייתו במקום פיתח סלידה עמוקה כלפי הרבנים המתעללים בתלמידים. לא זו בלבד, הוא גם התקומם נגד היחס המזלזל והמפלה של הדת את הנשים.
לקראת יציאת הסרט הבהירו השניים: "כשאנחנו נדרשנו לשאלה כשני יוצרים גברים מדוע בחרנו לספר דווקא על גיבורה שהיא נערה, התשובה שלנו נובעת מההרגשה שלנו – כגברים – שהיה חשוב להפנות את האצבע הבוחנת ולעיתים גם המאשימה הזו כלפי החברה הפטריארכלית והמיליטריסטית בה גדלנו.
יחד עם זאת, היה לנו חשוב מאוד שמסעה של אריאלה יהיה אותנטי ושישתקף גם דרך עיניים נשיות. עשינו זאת תוך כדי שאנחנו מוקפים ביוצרות נשים רבות: מעורכת התסריט, דרך המפיקות הראשיות ומנהלות מחלקות בסט הצילומים ועד לעורכת הסרט ויועצות העריכה."
מעניין הוא גם השם שבחרו היוצרים להעניק לסרטם: "מראות שבורות" כמתאר את השתקפות שבריהם של גיבורי הסרט אחד בשנייה. רצו לומר בזאת כי טראומה שלא מתמודדים איתה, עשויה להיות כמו ווירוס שעובר מאחד לשני. מדור לדור.
כל אלו גם יחד הביאו לתוצאה מפתיעה, מטלטלת ונוקבת.
שירה האס בתצוגת משחק שמפארת את המקצוע ומרעידה את הלב. מנעד הרגשות – מהכעס על האב המחנך בדרך הצבאית דרך האימא הכנועה אך האוהבת, התסכול והבלבול של הגיל ותובנות החיים – כל אלו מרכיבים פרופיל מטריד של מתבגרת הבוחרת לחוות את שיעורי החיים בהענשה עצמית מייסרת ובמצבי קיצון.
יפתח קליין כאב המנסה לפצות על טעויות העבר הצבאיות שלו דרך הגבריות המצ׳ואיסטית ואובדנה, מציג תמונה מורכבת של הגבריות הישראלית במערומיה.
רננה רז יוצרת אמפתיה מחד דרך השקט שלה וסלידה מאידך בשל הכניעה לבעל השתלטן ובהיעדר הגנה נחוצה מול ההחלטות החינוכיות של בעלה כלפי אריאלה.
בקאסט ניתן למצוא גם את ליאורה ריבלין, יעקב זדה-דניאל, יואב רוטמן ועמנואל אלקסלסי.
בתסריט שאומנם לא חף מבעיות, מוצגת דרמה משפחתית ישראלית חזקה התובעת מצופיה לקבל את חוסר השלמות שבמיתוסים סביבנו ואת ההחלטות הקיצוניות של הגיבורים בסרט. הצילום המשובח של דניאל מילר מעניק גם הוא לסרט כמה מרגעיו הטובים.
סרט שלא ישאיר אתכם אדישים ויעורר תהיות ומחשבה עם סיומו.
הסרט הוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל הקולנוע של מונטריאול ובבכורה אירופאית בפסטיבל רומא.
שירה האס זכתה בפרס השחקנית הראשית הטובה ביותר בפסטיבל הסרטים הישראלי במונטריאול וצמד הבימאים זכו בפרס חבר השופטים בפסטיבל שלינגל בגרמניה.
