עיבוד קולנועי לרב המכר הנושא את אותו השם, מאת הסופר ג'ק לונדון ("פנג הלבן") המביא למסך הגדול את סיפורו של באק, כלב רחב לב אשר נעקר בהפתעה מביתו בקליפורניה וחייו הנוחים ומוצא את עצמו במרחבים הפראיים של נהר היוקון באלסקה במהלך הבהלה לזהב בשנת 1890.
באק מוצא עצמו כאחרון בשרשרת בקבוצת מזחלת הכלבים המחלקת דואר – קבוצה אשר בהמשך ינהיג.
באק חווה הרפתקה של פעם בחיים ולבסוף מוצא את מקומו האמיתי בעולם ונהיה הבעלים של עצמו.
זה המקום לציין כי מאז יציאת הספר עוד בתחילת המאה הקודמת (1903), דאגה הוליווד להוציא לו שלל גרסאות, ביניהן ניתן למנות את זו בה גילם קלארק גייבל ב – 1935 את תורנטון, אחר כך היה זה צ'רלטון הסטון ב–1972 וולקראת סוף שנות ה – 90 עשה זאת רוטגר האוור.
בגרסה הנוכחית מגלם את תורנטון הריסון פורד בן ה – 77 שהוא גם המבוגר ביותר לגלם את הדמות ומבחינת ליהוק, היא מתאימה לו מאוד.
היו מי שטענו בהוליווד כי החיבור שלה לחיה השעירה בעלת המימדים המרשימים מזכירה את החיבור לצ'ובאקה בסרטי "מלחמת הכוכבים".
לפורד נחשפים הצופים רק בחלקו השני של הסרט והאמת היא שחבל. חלק מהדמויות האנושיות לא עושות חסד עם כוונת הכותבים משום שהן נראות קיקיוניות למדיי למעט עומאר סי שמביא את עצמו באופן טבעי שאינו מפריע או צורם בעין.
התסריט הפעם כלל שינויים לעומת הספר. למשל: נושא ההתעללות של בני האדם בבעלי החיים, המאבקים בין בעלי חיים עצמם פחות אכזריים מאשר בספר (אך נראה שזה מספיק בשלב מסוים) והשינוי הבולט ביותר מתייחס לעובדה שהנבל הפעם הוא האדם הלבן שלא ער לסביבתו ולטבע לעומת הספר – שם הנבלים היו האינדיאנים.
כל זאת רק מדגיש את היותו סרט אולפנים המנסה להיות פוליטיקלי קורקט באווירה העכשווית.
שוב.. חוטאים לאמת הספרותית לטובת תקינות חברתית.
הסרט משלב בין לייב אקשן לאנימציה באמצעות אפקטים וויזואליים וטכנולוגיה פורצת דרך על מנת להפוך את בעלי החיים בסרט ל'חיות' ככל הניתן. לפעמים זה נראה מרשים ביותר ולפעמים קצת פחות.
