שני נערים בני 14 מגלים יום אחד על אי קטן בסמוך לגדות נהר המיסיסיפי, שבשכנותו הם גרים, סירה שנסחפה ונתקעה על צמרת עץ.
מהר מאוד מתברר להם שבספינה מצא מחסה MUD, אסיר נמלט שריצה מאסר ארוך על רצח בחור שהתעלל באהובתו.
הוא מסתתר על האי הקטן והנערים, שנקשרים אליו אט אט, מספקים לו מזון וציוד אחר לו הוא זקוק. בהמשך הוא מספר להם שבכוונתו להתאחד עם אהובתו ולברוח יחדיו למקום בו יוכלו לפתוח בחיים חדשים.
הנערים מאתרים את אהובתו שזה עתה הגיעה לעיירתם וממתינה למסר ממנו, אלא, שבינתיים אנשי המשטרה סורקים ביסודיות את כל האזור כדי ללכוד את האסיר הנמלט, ומתברר שמחפש אותו גם אחיו של האיש שרצח וחבורתו כדי לנקום בו.
לזכותו של הסרט עומדות נקודות לא מעטות ואף מעניינות :
החל מהבימאי שהתגלה כאחד היוצרים המעניינים של השנים האחרונות שלאחר עבודת הכנה של תקופה ארוכה, כתב כאן את התסריט וביים.
הוא בחר להביא סיפור המתרחש באזור אותו הוא מכיר היטב ולפעמים נדמה כי אותו נהר מרשים מגלם כאן דמות בפני עצמה.
להרפתקאה הזו לקח את הצלם, אדם סטון, שמביא תוצאה נהדרת ורחבת יריעה של האזור הדרומי בו מתרחשת העלילה כאשר בצירוף קולות הרקע של הטבע מעניקים תחושה חזקה מאוד.
האיטיות המאפיינת לעיתים את קצב הסרט רק מגבירה את האווירה הטעונה וההצצה הזו לתוך חלק בארה"ב שפחות בולט בסרטים אמריקנים גדולים היא מרתקת ומעניקה בדרכה המיוחדת חומר למחשבה.
צמד הנערים מתברר כליהוק יוצא מן הכלל. הם מזכירים נשכחות כמו "אני והחבר'ה" או "האקלברי פין" ולופלנד אף דומה מאוד לריבר פניקס. שרידן מהווה הבטחה קולנועית בטוחה ונותן מעצמו הרבה – מה שניכר לאורך כל הסרט.
ממת'יו מקונוהי שהגיח לקולנוע כ"חתיך תורן" המתפאר תמיד בגוף מרשים וחיוך שובה לב, ציפו לגדולות שלא כל כך הגיעו. בסרט הזה נדמה כי הוא מקיים את ההבטחה ונותן את אחד מתפקידיו הגדולים ביותר עד כה בנינוחות, קוליות ועומק. ווית'רספון מוכיחה שהיא לא רק בלונדינית מעצבנת אלא יודעת לגלם גם דמות מעט מסתורית, מייקל שאנון שהתגלה בסרטו הקודם של הבמאי המגיח למספר דקות מהנה ביותר ומר שפרד נותן כבוד דרך דמותו לשחקן עצמו ולכל מה שהוא מייצג.
מותחן ראוי ומלא נשמה על החוזק שבחברות והנאיביות שבהתבגרות!
