נחיתת אונס מותירה את הנער – קיטאי ראיג ואביו המיתולוגי, סייפר, לשוטט בכדור הארץ 1,000 שנים אחרי אירועים טראומתיים שכפו על האנושות לברוח לפלאנטה אחרת.
עם הפציעה הקשה של סייפר, קיטאי חייב לצאת למסע מסוכן כדי להזעיק עזרה, כשהוא עומד בפני שטח לא נודע, זני חיות מפותחות ששולטות כיום בכדור הארץ, ויצורים חייזריים בלתי ניתנים לעצירה שנמלטו במהלך ההתרסקות. האב ובנו חייבים ללמוד לעבוד ביחד ולבטוח האחד בשני אם הם מעוניינים באיזשהו סיכוי לחזור הביתה.
או.קי. אז גם וויל סמית' הוא סינטולוג אבל למה שזה יפריע לקריירה שלו ???
סביב יציאת הסרט הופצה חרושת שמועות בנושא. החרושת והשמועות לא מעניינות אותי , אלא, התוצאה והתוצאה מ א כ ז ב ת !!!
עבור שחקן שקיבל מהר מאוד מעמד של כוכב הוליוודי אהוב ומקובל בהוליווד, הבחירות שלו לסרטים מהוות נדבך חשוב לסטטוס המכובד הזה בו הוא מעוניין להחזיק כמה שיותר, אך כשהשתן עולה לראש ולראש הזה גם מכניסים רעיונות לא מקוריים במיוחד – זו הופכת להיות בעיה. סמית' כבר הפיק מספר סרטים בהם השתתף וגם כאן החליט שהוא חייב. הוא גייס להפקה גם את אשתו ומאחר והוא בפאזה מאוד משפחתית, החליט – בעצמו – ללהק את בנו לצידו שהרי הוא גם מככב בסרט.
ושכחתי להגיד לכם ש… הרעיון, הסיפור הוא גם שלו. סמית' לא ישב חלילה לכתוב אותו כתסריט (ביננו… אין הרבה מה) ואת המשימה הזו השאיר לתסריטאי שותף ולבימאי.
התוצאה היא וייזמיר אחד גדול! שיממון מוחלט שמשתרך על פני 100 דקות מיותרות.
הנחיתה הלא רכה של הגיבורים יכלה לקרות בכל כוכב – לאו דווקא כדור הארץ אבל אנחנו הרי מאוהבים בעצמנו וחושבים שאנחנו מרכז היקום, אז…
החללית נראית כמו עשויה מנייר ביצוע וכפרויקט מחזור למתקדמים, היעדר הרגשות של האבא הגיבור – הקפטן שמתגאה בנכותו הרגשית מרגיזה עד מאוד, הבן – במציאות ובסרט – שהוכיח בעבר שיש לו פוטנציאל להפוך לשחקן חמוד ומרגש – נראה כאן מתוסכל רוב הזמן (טוב, גיל ההתבגרות… אתם יודעים) והמנטרות בדבר השליטה בפחד מפרכות ומאוסות שכן, הן חוזרות על עצמן פעם אחת יותר מדיי.
אולי זה תופס לגבי מי שמוכן לעבור שטיפות מוח אך לא בבית ספרי.
ומילה של סיום לבימאי שכוכבו זרח בתחילת דרכו עם "החוש השישי" ו"סיינס" אך דעך עם סרטים בהם הוא לא במיטבו ו… חבל.
חיפשתי כאן את טביעת האצבע שלו, שכן אחת מגדולותיו היא דווקא העבודה עם השחקנים אך, לצערי כל מה שראיתי הוא את ההשתלטות המוחלטת של הוויל על הסמית' הקטן ועל כל הסרט.
פסיכולוגיה בגרוש וחצי בסרט פשוט לא טוב!
