סרט הפתיחה "מבט מסוים"- פסטיבל קאן 2013.
חבורת מתבגרים בלוס אנג'לס, שחולמים על אור הזרקורים ומשועממים מחיי השגרה משתעשעים יום אחד ברעיון לפרוץ לבתים של מפורסמים כדי לקחת לעצמם כמה מהפריטים הנוצצים שעליהם הם יכולים רק לחלום.
יום אחד, ברגע נדיר של אומץ הם מצליחים לפרוץ אל אחד הבתים ולצאת ללא פגע עם שלל בגדי מעצבים, תיקים, שעונים, תכשיטים נוצצים ושטרות של כסף. כך, בפעולה פשוטה, הם מצליחים לגעת סוף סוף באבק הכוכבים המיוחל ועד מהרה הם מצליחים לכבוש את בני המפורסמים הגדולים אחד אחרי השני ביניהם בתיהן מייגן פוקס, פאריס הילטון, לינדזי לוהן ועוד.
עם הזמן, הפיתוי הפך גדול, וכך גם הפך את המשחק לממכר יותר ומסוכן יותר. האם הם יצליחו לצאת ממנו בזמן?
הסרט שניתן לכנותו כ… א כ ז ב ה !
הרי מותר לכל יוצר קולנוע – גם שהגיע לגדולה – שתהיינה לו גם נפילות, אז אם מישהו יכול להבטיח לי שזהי הנפילה של סופיה קופולה, אני מוכנה להירגע.
אני יצאתי מהסרט הזה עצבנית משתי סיבות : האחת – כפי שאמרתי… "איך נפלו גיבורות"… איפה הקולנוע כאן? נראה כמו שילוב בין תוכנית ריאליטי למהדורת חדשות טלויזיונית משודרגת. והסיפור? מקרה אמיתי שתוסרט.
הסיבה השנייה שבגינה יצא קיטור היא ההבנה שהמציאות הנראית בסרט, היא חלק ממנת חלקנו היום ועם נקודת מבט שכזו על תרבות הסלבריטאים והטראש של הוליווד – ואם כך נראים ובייחוד חושבים בני הנוער – המצב מדאיג ביותר !
מה זו הבאנליות והשטחיות הזו ? איום ונורא.
לסיכום: רדוד ומרגיז.
