הסרט שהיה לבחירה הרשמית בפסטיבל קרלובי וארי 2016 (זוכה פרס השחקנית הטובה ביותר) והציג בפסטיבל חיפה 2016 – שם ראיתיו לראשונה.
דרמה ריאליסטית, אנושית ומדויקת המציגה מראה של אוירה קומוניסטית עם דילמיות מוסריןת על זמניות, כך מסתבר, העושה שימוש בעשייה הקולנועית על הצד הטוב ביותר עם בימוי קולח, תסריט חד ומשחק יוצא מן הכלל.
העלילה מתרחשת בצ'כוסלובקיה של תחילת שנות ה-80.
מנהל בית ספר עממי מכנס ישיבת הורים מיוחדת, עקב תלונות שהתקבלו באחת הכיתות נגד המורה.
המורה, גב' דראזדצ'ובה, היא אישה נעימה וחביבה למראה (בלבד), אשר סיגלה לעצמה שיטות מקוריות במיוחד לקדם את התלמידים, ובדרך גם לקדם מעט את עצמה – דרכים הדורשות מההורים טובות הנאה קטנות ולא מקובלות.
כולם יודעים ושותקים, שכן הגברת המורה היא אלמנתו של בכיר במפלגה הקומוניסטית לשעבר עם אחות המתגוררת במוסקבה, ובחברה שחיה תחת פחד תמידי עדיף לפעמים לשתוק, עד שטובת הילדים עומדת על הכף.
"המורה" מבוסס על סיפור אמיתי המצליח לרתק כאשר אפילו שלושה עשורים לאחר הקומוניזם הוא אומר הרבה דברים חדשים על יחסי הורים- ילדים.
מומלץ !
**** כוכבים