מבט על חייה של הפילוסופית והתיאוריטיקנית חנה ארנדט שדיווחה לעיתון הניו-יורקר על פשעיו של הנאצי, אדולף אייכמן.
מעט מאוד הוגי דעות או פילוסופים זוכים לסרט עלילתי המתעד את חייהם.
עם זאת, מעטים עוד יותר זוכים להוות מוקד לפולמוס כל כך אקטואלי ורגיש כפי שאירע במקרה של חנה ארנדט.
היא הייתה הוגת דעות יהודייה ממוצא גרמני שהיגרה בעת מלחמת העולם השנייה לארה"ב, שם הפכה לאותוריטה לא רק בשל חריפות ומקוריות מחשבתה, אלא גם בגלל שהצליחה להכעיס אנשים רבים כשסיקרה את משפט אייכמן בישראל.
בספרה המפורסם והכל כך שנוי במחלוקת, 'הבנאליות של הרוע', שתורגם לעברית כארבעים שנה לאחר פרסומו, ארנדט מנסה להבין את הלך הרוח של העם הגרמני בזמן המלחמה, ואפילו, מביעה ביקורת חריפה נגד ההנהגה היהודית.
אחד הקטעים החזקים בסרט הוא הנאום שהיא מעניקה לסטודנטים – בו היא פורסת את משנתה הבעייתית אך טוב ככל שיהיה, הוא אינו מחפה על יתר הבעיות של הסרט כקולנוע.
המשחק אמין, אך נקודות החיבור אינן מהודקות היטב.
דרמה נוקבת וקשה על אישה שמעולם לא היה עליה קונצנזוס!
