סרט Crowed pleaser בהגדרה ומהסוג שיגרום לכם לחייך, להתמוגג מהאווירה, ללמוד עוד משהו על מסורת חיי הדייגים באנגליה, חיי קהילה וגם יישאר איתכם לאחר סיומו ולו ברמה המוסיקלית.
(אני יודעת שאחד מהשירים שתשמעו בסרט הולך איתי ומתנגן לי בראש לפחות פעם ביום מאז שצפיתי בסרט ומאז עברו כמה שבועות טובים …).
הסרט המבוסס על מקרה שהיה מספר על מנהל מוזיקלי חריף וסרקסטי אשר חי את חייו בקצב מהיר (דני מייז), יוצא מלונדון, אל כפר מרוחק בקורנוול בשביל מסיבת רווקים. הבוס שלו (נואל קלארק), מחליט למתוח אותו ומשכנע אותו להחתים להקה מקומית של דייגים ששרה שירי מלחים ודייגים. במהרה, מוצא עצמו המנהל מחוץ לאזור הנוחות שלו; הוא מנסה בכל כוחו לזכות באמונם של חברי הלהקה ובני משפחותיהם, אך הם מקדשים את ערך המשפחה והקהילה וכסף ותהילה לא מסנוורים אותם.
בעוד הוא נמשך אט אט אל עבר אורח החיים המסורתי, הוא נאלץ לבחון מחדש מה הם הערכים בהם הוא מאמין ולענות לעצמו על השאלה, מה היא באמת הצלחה.
מאחורי הקלעים – לסרט לקח 8 שנים עד שיצא לאקרנים והוגדר כ PASSION PROJECT כשהרעיון אליו התחיל ב… לידה.
המפיקה והתסריטאית, מג לאונרד, שהתה בבית חולים יום לאחר שילדה את בנה וצפתה בטלויזיה בין הנקות ראשונות. אז הבחינה לראשונה בלהקה מקורנוול שקראו לעצמם: TFF.
זו הייתה ההופעה הראשונה שלהם בטלויזיה הארצית.
היא מספרת שנשבתה בקסמם ובחוש האחדות שלהם, בהומור ובמסורת שהביאו עשרת הגברים האלו. הם הצליחו להעביר בכמה רגעים פשטות חיים שנראה כי אבדה ואנשים רבים מתגעגעים אליה.
הלהקה המדוברת החלה להופיע בכפר הקטן בו מתגוררים חבריה כבר בשנת 1995 כאשר הם מבצעים שירי מלחים ודייגים, מזמורי ים – אם תרצו – על מנת לגייס כספים למטרות צדקה מקומיות.
ההתחלה הייתה צנועה שכזו ובשנת 2010 הוציאו כבר אלבום זהב והפכו ללהקת הפולק המסורתית הראשונה בהסטוריה האנגלית שהתברגה לרשימת עשרת האלבומים המובילים בטבלה.
בעודה עוקבת (מג) אחר הצלחתם, אמרה לעצמה שזהו סיפור סינדרלה שחייבים לספר.
למג יש שותף לכתיבה בשם ניק מוקרופט שכל כך הסתקרן מהסיפור שסיפרה לו מג, שהוא תאם פגישה עם המנהל שלהם, שלמעשה, גילה אותם. המנהל מצידו הודה בכך שזהו יופי של סיפור ליחסי ציבור אך לא העלה בדמיונו הפרוע ביותר שהוא גם יהפוך לסרט…
שני התסריטאים נסעו אינספור פעמים למקום, ליוו את הלהקה והכירו אותה ואז הכתיבה יצאה לדרכה ומג סיפרה שלטעמה זהו סיפור מרומם נפש שמתאים מאוד למסורת הקולנוע הבריטי בו כולם יכולים להזדהות עם אנשים, כביכול, מהשוליים של החברה – UNDERDOG – שמצליחים במאבקם נגד או על אף האנשים מובילי הדעה.
עם סיום הכתיבה, נמצא גם המפיק, ג'יימס ספרינג, שכבר עבד עימם על הקומדיה המקסימה מ – 2017, "אהבה מריקוד ראשון" והאיחוד הזה יחד עם ברכת הדרך שקיבלו מהלהקה האמיתית היה בדיוק הרוח הגבית לה היה הסרט זקוק כדי להתהוות.
היוצרים מודים בכך שללא תמיכת הלהקה הסרט פשוט לא יכול היה לקרום עור וגידים. הם ספגו מהם את המאניירות, הניסיון, הדיאלוגים וגם בשלב הצילומים עבדו יחד עם הקאסט.
צילומי הסרט – ליוצרי הסרט לא היה ספק שהוא יצולם ON LOCATION ולא כשחזור המקום באולפן. זה היה מבחינתם הכרחי לאטמוספירה ומבורך מבחינת אנשי המקום שקיבלו אותם בשמחה וסייעו להם בכל דרך אפשרית: שם יכלו גם להבין היוצרים את כוחה האמיתי של הקהילה המקומית – קטנה אך מאוחדת ולשחקנים בעיקר להעריך את עבודתם הקשה והתובענית של הדייגים בחי היום יום שלהם.
הפאב שתראו בסרט הוא הפאב האמיתי בו הכל קרה, דייגי הלהקה סייעו לשחקנים, בילו איתם, לימדו אותם מנהגים מקומיים, פתחו בפני ההפקה את בתיהם כדי שיכירו את המשפחות ואורחות חייהם ולכולם יש הופעות קמאו בסרט. הם אפילו יצאו עם צוות ההפקה לים כאשר נלקחה ההחלטה לצלם גם את זה "על אמת". הבימאי אומנם העיד שזה היה סיוט נוראי שלא יחזור עליו אך לבסוף זה צלח !
פס הקול – באופן טבעי, לב הסרט הוא השירים.
מה שמדהים הוא שכל השירים שתשמעו בסרט הם חלק מהרפרטואר של הלהקה האמיתית בהופעות שלה ומתברר שאלו שירים שאפילו יישמעו לכם מוכרים מפה ומשם ולבריטים כמובן שכן משום שהם מהווים חלק מהמורשת המוסיקלית של העם. וכפי שניתן להבין בסרט, הם מקבילת הרוק אנד רול של 1752.
מבחינת הקאסט לא כולם (אם בכלל) זמרים גם אבל טענו כי גם אם אין להם קול טהור המתאים לשירה מקצועית, הצרידות והחספוס זה חלק מ"הקטע" ומה שמעניק לכך את האותנטיות והניחוח האמיתי.
סרט שהוא חביב, נעים ומוסיקלי וחושף עוד פינת חמד מוסתרת מדרומה של אנגליה. על חברות, מוסיקה וגורל.
מומלץ בחום ! ****
