הסרט מתרחש במהלך שנת 1977 ומספר על שתי אחיות שאפתניות ותחרותיות: האחת – עיתונאית חושפת שערוריות המנהלת אורח חיים שערורייתי בעצמה ונשואה לעורך שבועון פרובוקטיבי, והשנייה – מוזיקאית מחוננת ועצורה, אשר מנסה לעשות דרכה בעולם הגברי והתחרותי של המוזיקה הקלאסית.
בצל המהפך הפוליטי הגדול המתרחש באותה שנה, עוברות האחיות מהפך משלהן שמוביל לרצף אירועים בלתי צפויים בחייהן.
סיפור הסרט נכתב בהשראת מערכת היחסים של המלחינה הישראלית: אלה מילך־שריף, אשתו של נועם שריף, ואחותה, מבקרת התיאטרון המנוחה – שוש אביגל, שהייתה נשואה לכתב הראשי של השבועון "בול", עמוס גפן.
סרטו של אבי נשר שצולם בברלין, פולין וישראל – הוקרן בבכורה עולמית בפסטיבל טורונטו וזכה לביקורות נלהבות. כמו כן, הסרט נבחר להיות סרט הנעילה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה, יחד עם סרטי טרילוגיית "העבר הנוכח" של נשר- "סוף העולם שמאלה" ו"פעם הייתי".
מזה 35 שנה יוצר נשר סרטים שחוקרים את מהות הרוח שבמפרשי ההוויה הישראלית, ההגדרה העצמית הישראלית והמיתולוגיה הישראלית, מכיוון שגדל בחברת מהגרים ששקדה על יצירת הנרטיב הצברי המכונן שלה, ובמקביל בהעלמת הנרטיב הגלותי המערער שלה. על כן, משייטים סרטיו באוקיינוס שבין שני החופים הנוגדים – לעיתים עוינים – ובסופו של דבר, משלימים זה את זה. וכאן – יותר מאשר בכל סרט קודם שלו, באות לכדי התנגשות של ממש שתי ההוויות באופן היוצר סרט מרגש ומותח, עם מוסיקה עוצרת נשימה, צילום מרהיב ורגישות אין קץ.
3.5 כוכבים
